מַצְלִיחַ להתחיל לשחק

ניסויים בטוחים לילדים — עם מה שיש במטבח

בגיל הזה מדע מתחיל בשאלה „למה?” ובניסוי קטן על השולחן. הניסויים כאן לוקחים כמה דקות, משתמשים רק במה שיש בבית, ואין בהם חום, אש, חפצים חדים או כימיקלים. כל ניסוי — עם מבוגר.

בקיצור

  • קודם מנחשים מה יקרה. ניחוש הוא לא „נכון” או „לא נכון” — הוא השערה, ואותה בודקים.
  • עושים, מסתכלים, ומציירים בדף מה ראינו.
  • יצא משהו אחר ממה שציפינו? גם זה מדע. בודקים יחד מה היה שונה.
  • תמיד עם מבוגר, ותמיד רק חומרים בטוחים מהמטבח.

איך עושים ניסוי עם ילדים

  1. שאלה. „מה יקרה לתפוח בקערת מים?”
  2. ניחוש. כל אחד מנחש, ואף ניחוש לא נפסל. מדענים מנחשים ואז בודקים.
  3. ניסוי או תצפית. לאט, צעד אחרי צעד.
  4. ציור. מציירים או כותבים בדף מה ראינו.
  5. השוואה. „גם אצלנו יצא ככה?” אם לא — מה היה שונה?
  6. שאלה לארוחת הערב. מדברים על זה שוב, בלי מסך.

שמונה ניסויים ותצפיות

1. צף או שוקע?

כיתה ב · כ־6 דקות

צריך: קערה גדולה עם מים, תפוח, כפית ממתכת וכפית מעץ, פקק של בקבוק, אבן קטנה.

עושים: לפני כל חפץ מנחשים: יצוף או ישקע? מכניסים לאט, אחד אחרי השני, ומסדרים על השולחן שתי קבוצות: צף ושוקע.

מה קורה: התפוח, כפית העץ והפקק צפים. כפית המתכת והאבן שוקעות. לא רק המשקל קובע — גם החומר והצורה: תפוח גדול צף, כי יש בו הרבה אוויר, ומפתח קטן ממתכת שוקע.

לארוחת הערב: למה אונייה גדולה וכבדה צפה? (רמז: היא חלולה, ויש בה הרבה אוויר.)

בטיחות: קערה על משטח יציב, ומנגבים מים שנשפכו. בלי חפצים קטנים מאוד (מטבעות, חרוזים, מגנטים, סוללות) — סכנת בליעה. ליד ילדים קטנים יותר לא משאירים קערת מים בלי השגחה.

2. קרח הופך למים — ובחזרה

כיתה ב · חצי שעה, ועוד לילה

צריך: שתי קוביות קרח, צלחת, כוס פלסטיק קטנה.

עושים: שמים את הקרח בצלחת ובודקים אחרי חצי שעה. כשיש שלולית, מבוגר שופך אותה לכוס ומכניס למקפיא. מחר בודקים מה יש בכוס.

מה קורה: הקרח הופך למים, ובמקפיא המים הופכים שוב לקרח: ממוצק לנוזל, וחזרה. במדע, קרח שהופך למים נקרא „התכה”, ו„המסה” היא כשסוכר נמס במים — לכן עם הילדים עדיף לומר „הקרח הופך למים”.

בטיחות: רק קרח רגיל מהמקפיא, אף פעם לא „קרח יבש”. במקפיא — כוס פלסטיק: כלי זכוכית מלא עלול להיסדק, כי מים מתרחבים כשהם קופאים.

3. מה נמס במים?

כיתה ג · כ־5 דקות

צריך: שלוש כוסות מים מהברז, כפית סוכר, כפית מלח, כפית אורז.

עושים: בכל כוס שמים כפית אחרת, ומערבבים כל כוס דקה שלמה. באיזו כוס עוד רואים את מה ששמנו? מבוגר נותן לטעום טיפה ממי הסוכר.

מה קורה: הסוכר והמלח נמסו: לא רואים אותם, אבל הם שם (מי הסוכר מתוקים). האורז נשאר למטה.

לארוחת הערב: איך אפשר לדעת שיש מלח במרק, אם לא רואים אותו?

בטיחות: מים מהברז, לא חמים. טועמים רק ממי הסוכר, בכפית נקייה. את מי המלח לא שותים.

4. מים או סבון?

כיתה א · כ־4 דקות

צריך: כפית שמן מאכל, קצת אבקת קקאו, סבון ידיים.

עושים: מבוגר שם על הידיים קצת שמן וקקאו. שוטפים רק במים — מה קרה? עכשיו שוטפים עם סבון, וסופרים עד עשרים.

מה קורה: במים לבד הידיים נשארות שמנוניות ומלוכלכות, ועם סבון הן נקיות. שמן כמעט לא יורד במים לבד. זו הזדמנות לדבר על רחיצת ידיים בסבון, כ־20 שניות, לפני אוכל ואחרי שירותים.

בטיחות: רק שמן מאכל, אבקת קקאו וסבון ידיים רגיל. מים מהברז, לא חמים. לא נוגעים בעיניים עד שהידיים נקיות.

5. כוס בשמש, כוס בצל

כיתה א · שעה

צריך: שתי כוסות פלסטיק, מים מהברז, מקום עם שמש ומקום עם צל.

עושים: ממלאים את שתי הכוסות. כוס אחת בשמש, כוס אחת בצל. מחכים שעה, ונוגעים באצבע במים: איפה חם יותר?

מה קורה: המים בשמש חמים יותר — השמש מחממת. ביום מעונן ההבדל קטן, אז עדיף לנסות ביום שמשי. זו גם הזדמנות לשיחה חשובה: מכונית שעומדת בשמש מתחממת מאוד, ולעולם לא נשארים בה.

בטיחות: לא מחממים כלום. ביום חם מאוד מניחים את הכוסות ונכנסים הביתה, ולא מחכים בשמש. לא מסתכלים ישר לשמש.

6. נביטה בכוס

כיתה ג · כמה ימים

צריך: שתי כוסות שקופות, צמר גפן, עדשים חומות או ירוקות שלמות, מים.

עושים: בכל כוס שמים צמר גפן ועליו כמה עדשים. בכוס אחת מרטיבים את הצמר, והשנייה נשארת יבשה. שמים את שתיהן ליד החלון, וכל יום מוסיפים קצת מים — רק לכוס הרטובה.

מה קורה: בכוס הרטובה העדשים נובטות, וביבשה לא קורה כלום. כדי לנבוט צריך מים (וגם אוויר וטמפרטורה מתאימה) — ולא צריך אדמה.

ממשיכים — ניסוי הוגן: כשיש נבטים, שמים כוס אחת ליד החלון ואחת בארון חשוך, ומשקים את שתיהן באותה כמות. אחרי שבוע, הנבטים בארון צהובים, ארוכים ודקים, וליד החלון — ירוקים. שינינו רק דבר אחד (אור), ולכן אנחנו יודעים מה גרם להבדל.

בטיחות: עדשים כתומות מפוצלות לא נובטות. לא אוכלים את הזרעים והנבטים מהניסוי, ולא משתמשים בשעועית אדומה (רעילה כשאינה מבושלת). מופיע ריח או עובש? זורקים ושוטפים את הכוס.

7. תפוז ופנס: יום ולילה

כיתה ג · כ־5 דקות

צריך: תפוז, מדבקה קטנה, פנס, חדר חשוך.

עושים: מדביקים מדבקה על התפוז — זה הבית שלנו. מחשיכים את החדר, ומבוגר מאיר בפנס על התפוז — זו השמש. מסובבים את התפוז לאט: מתי אצל המדבקה יום, ומתי לילה?

מה קורה: כשהמדבקה מול הפנס — יום. כשהיא בצד השני — לילה. נדמה לנו שהשמש זזה, אבל בעצם כדור הארץ מסתובב. כדאי לסובב נגד כיוון השעון כשמסתכלים מלמעלה — כך „השמש” זורחת בצד הנכון.

בטיחות: פנס רגיל או פנס של טלפון, לא לייזר, ולא מכוונים לעיניים. מחשיכים חדר מוכר, בלי חפצים על הרצפה.

8. כפיות במי קרח

כיתה ג · כ־5 דקות

צריך: כוס עם מים וקרח, כפית ממתכת, כפית מפלסטיק או מעץ.

עושים: שמים את שתי הכפיות בכוס ומחכים שתי דקות. נוגעים בקצה העליון של כל כפית: איזו קרה יותר?

מה קורה: כפית המתכת קרה יותר. מתכת מעבירה חום מהר, ולכן גם הקצה שלה התקרר. (נכון לומר „מתכת מעבירה חום מהר”, ולא „מתכת מעבירה קור”.)

לארוחת הערב: למה כפפת תנור עשויה מבד עבה?

בטיחות: הניסוי בקור בלבד — לא בודקים עם מים חמים ולא עם סיר על הכיריים.

כללי הבטיחות שלנו

ומה עם „הר געש” של חומץ וסודה לשתייה? זה ניסוי מוכר, אבל יש בו תגובה כימית, ולכן החלטנו לא לכלול אותו. הניסויים כאן בלי כימיקלים בכלל.

מקורות: משרד החינוך, תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה ליסודי ומסמך מיקוד הלמידה (PDF). המידע כאן כללי ולא מחליף שיקול דעת: אתם מכירים את הבית ואת הילדים שלכם.