מטבעות, שטרות ועודף — כסף בכיתות א–ג
כסף הוא חשבון שאפשר לגעת בו. בכיתה א מכירים מטבעות ושטרות וסופרים עד 20, בכיתה ב סופרים עד 100 ומחשבים עודף, ובכיתה ג מגיעים לאגורות. קנייה קטנה ואמיתית בקופה היא תרגול מצוין.
בקיצור
- הערך כתוב על המטבע. הרבה מטבעות זה לא תמיד הרבה כסף.
- סופרים מהמטבע ששווה הכי הרבה, וממשיכים: 5… 7… 8.
- עודף מחשבים בספירה קדימה מהמחיר: 13… 14… עד 20 — 7 שקלים.
- שקל אחד שווה 100 אגורות, וחצי שקל שווה 50 אגורות.
מה יש בארנק
- מטבעות: 10 אגורות, חצי שקל, 1 ₪, 2 ₪, 5 ₪ ו־10 ₪.
- שטרות: 20 ₪, 50 ₪, 100 ₪ ו־200 ₪.
- גודל זה לא ערך: חצי שקל הוא המטבע הכי גדול, ושקל אחד הוא הכי קטן.
- סימנים לזיהוי: למטבע של 5 ₪ יש 12 צלעות. במטבע של 10 ₪ יש טבעת כסופה ומרכז זהוב. כל השטרות באותו גובה, אבל ככל שהערך גבוה יותר, השטר ארוך יותר.
- מה כבר אין: מטבעות של 5 אגורות ושל אגורה אחת בוטלו. בתשלום במזומן מעגלים את הסכום הכולל ל־10 האגורות הקרובות.
מה לומדים בכל כיתה
| כיתה א | היכרות עם מטבעות ושטרות. קריאת תגי מחיר בשקלים שלמים. שאלות במחירים עד 20, כולל עודף ו„כמה שקלים חסרים כדי לקנות?”. עשרות שלמות עד 100 עם מטבעות של 10. |
|---|---|
| כיתה ב | אותו סכום בשטרות ובמטבעות שונים. מספר המטבעות לא שווה בהכרח לערך הכספי. קנייה ומכירה עד 100. |
| כיתה ג | המרה של שקלים לאגורות ושל אגורות (במאות שלמות) לשקלים. חיפוש מסודר של כמה דרכים לשלם. תרגילים עם יותר מפעולה אחת. |
הנושאים לקוחים מתוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה של משרד החינוך. שברים עשרוניים נלמדים מאוחר יותר, ולכן בכיתה ג כותבים „3 ₪ 50 אג׳” ולא 3.50.
איך סופרים כסף
- ממיינים: מטבעות בצד אחד, שטרות בצד אחר.
- מתחילים מהמטבע ששווה הכי הרבה (לא מהגדול ביותר!) וממשיכים לספור: 5… 7… 8.
- מזיזים הצידה כל מטבע שכבר נספר, כדי לא לשכוח ולא לספור פעמיים.
- בודקים אם יש עוד דרך להגיע לאותו סכום: 20 ₪ הם גם 4 מטבעות של 5 ₪.
עודף ו„כמה חסר”
עודף הוא חיסור: משלמים 20 על מחיר של 13, ומקבלים 7. הדרך הקלה בראש היא לספור קדימה מהמחיר: „13… 14… 15… עד 20 — 7 שקלים”.
„כמה חסר?” — יש 6 ₪ והמחיר 9 ₪: חסרים 3.
בכיתה ג קונים גם בשני שלבים: 23 ₪ ועוד 15 ₪ זה 38 ₪. משלמים 50, והעודף 12.
טעויות נפוצות, ומה עוזר
-
ספרו מטבעות במקום ערך
5, 5, 2, 1 ← „4”
ספרו כמה מטבעות יש, ולא כמה הם שווים.
שמים על השולחן 3 מטבעות של 1 ₪ ומטבע אחד של 5 ₪: „איפה יותר כסף?”
-
מטבעות שנראים דומה
מטבע של 2 ₪ ← „1”
שקל ושני שקלים כסופים שניהם וקרובים בגודל.
מסתכלים יחד על הספרה שעל המטבע. וחצי שקל מול שקל: „מי גדול? ומי שווה יותר?”
-
שקלים ואגורות
2 ₪ ועוד 10 אג׳ ← „12”
10 אגורות נספרו כאילו הן 10 שקלים.
ממיינים ארנק: מטבעות האגורות (10 אגורות וחצי שקל) בצד אחד, השקלים בצד אחר. „כמה מטבעות של 10 אגורות צריך לשקל?”
-
משהו נשכח או נספר פעמיים
10, 5, 2, 2 ← „17”
מטבע אחד נשכח בספירה (התשובה הנכונה: 19).
בספירה אמיתית מזיזים הצידה כל מטבע שכבר נספר.
-
עודף: חיבור במקום חיסור
מחיר 13, משלמים 20 ← „33”, או „13”, או „20”
חיברו, כתבו את המחיר, או כתבו כמה שילמו.
בקנייה קטנה אמיתית בודקים יחד את העודף בספירה קדימה מהמחיר.
איך מתרגלים בבית
- תשלום אמיתי קטן בקופה: הילדים משלמים, ואחר כך בודקים יחד את העודף.
- „החנות של הבית”: מדביקים מחירים על כמה חפצים (עד 10 ₪ בכיתה א, עד 100 ₪ בכיתה ב) ומשלמים בכסף אמיתי — בדיוק, בלי עודף.
- „איזה ארנק שווה יותר?” — שני ארנקים: באחד יותר מטבעות, ובשני יותר כסף.
- „שלוש דרכים לשלם” (כיתה ג): 11 ₪ במטבעות של 1, 2 ו־5 ₪. כמה דרכים מוצאים? (יש 11.)
- זהירות: מטבעות הם חפץ קטן. כשיש בבית אחים קטנים, משחקים בהם ליד השולחן ומחזירים לארנק בסוף.
מקורות: בנק ישראל, שטרות ומעות וביטול מטבע 5 אגורות; משרד החינוך, תוכנית הלימודים החדשה במתמטיקה ליסודי. המידע כאן כללי. כל ילד וכל ילדה לומדים בקצב שלהם.